התבוננות במרכיבי ההוראה

בפוסט הזה אני רוצה לדבר לא על נושא מתמטי כזה או אחר, אלא על מרכיבי הוראה וכיצד הם נבנים.

אני מצרפת את חלוקת הצבעים של מרכיבי ההוראה:

חלוקה זו מדברת על 5 מרכיבי הוראה.

הצבע החום - המבניות והסדר בשיעור ובתהליך הלמידה בכלל

הצבע הלבן - הינשוף

הבקיאות של המורה בחומר הדעת, השפה המקצועית, הידע הרחב שמעבר לתוכנית הלימודים

הצבע הירוק - מידת היצירתיות והעניין שיש בשיעור

אדום - הסמכות של המורה בכיתה והגבולות

אינני טוענת בשום אופן שאלו המרכיבים היחידים וגם כמובן שאין משמעות גדולה לצבעים ולחיות. מבחינתי זה כלי להתמקד במרכיבים שאני רואה כחשובים.

הגורמים המשפיעים על צבעי השיעור הם:
 1) אופן הצגת החומר החדש שאנו מציגים בכיתה: עד כמה הבניית הידע קשורה לידע הקודם ועד כמה אנחנו שואפים להבנה ולא הנחלת כללים. אני מצרפת מאמר המדבר על  של "הבנה" לעומת " ידע" כתבה ד"ר אפרת פירסט. ככל שנשאף לקישור רב יותר להבנה ומשמעות קודמת שקיימים בתלמידים כך הצגת הדברים תקושר טוב יותר במוח ותאפשר הנאה ומוטיבציה גדולים יותר ואף יצירתיות גדולה יותר.
לדוגמא , כאשר מלמדים פונקציות בתחילת כיתה י, ניתן ללמד נגזרת מיד בתחילת הנושא ולנתח את הפונקציות בעזרתה, אך בכך נחלש הקשר לחומר הקודם. לעומת זאת ניתן ללמד בהקשר מלא ולנתח את הפונקציות בעזרת המושגים הקיימים הקודמים , כפי שכתבתי בבלוג " הוראה איכותית של פונקציות" מאותה סיבה בדיוק, בעיני נכון יותר ללמד נקודות אי רציפות עוד לפני הנגזרת ובצורה שמתחברת למשמעות ללא כללים. ראו בלוג " נקודות אי הרציפות של פונקציות"

מעניין להתבונן בדינמיקה בין התלמידים למורים בשיעורים שהם מבוססי כללים או מבוססי הבניית חומר על ידע קודם. באופן טבעי הסוג הראשון יתאפיין ביותר הוראה פרונטלית כי המורה הוא "נושא הידע", העיקרי. לעומת זאת בשיעורים שהגישה היא על קישור לידע קודם באופן טבעי האינטראקציה עם התלמידים תהיה חלק חשוב מהשיעור על מנת להבין מה הוא הידע הקיים וכיצד ניתן לקשר את הידע החדש לידע הקיים.

2) המשימות שאנו בוחרים לתרגול החומר  ואופן ניתוחם. 
ישנה אפשרות בזמן התרגול פשוט לתת תרגילים שונים מהספר ולעבור עליהם. לעומת זאת ישנה אפשרות להיות מודעים לכמה שיותר נדבכים של אותו הנושא ולתרגל מתוך מודעות לתרגול ולתרומה של אותו התרגיל לנדבך. כאשר המורה לא מודע לנדבכי הנושא או לחילופין מודע אך מעביר את האחריות ללומד נוצר מצב שבו התלמידי םהחזקים אכן מייצרים את ההקשרים הדרושים (כםי שכתבה על כך דר פירסט) אך התלמידים החלשים נותרים מאחור ללא יכולת עצמית לבנות את ההקשר הדרוש.  אני מצרפת קטע מתוך ספרו של פרופ' רון אהרוני. הקטע מקשר בין הבנה מעורפלת בשירה ובמתמטיקה וחשוב מאוד לכל מי שעוסק בהוראה.

בנוסף מאוד כדאי לחזור על מרכיבי החומר בהזדמנויות שונות. בתחילת כל שיעור לחזור על מרכיבים מהשיעור הקודם או אחד לפני. לתת תרגיל אחד או שניים כפתיח לשיעור. במיוחד בשאלון כמו 807 שהחלק הנכבד של הקושי שלו הוא שהנושאים הם מופשטים והקישור לידע הקיים הוא מוגבל יותר מאשר שאלון 806. לכן התרגול הנדרש הוא מסוג שונה במקצת. כל הזמן לתרגל גם את הכללים, בצורה ספירלית.